Efrat

תמיד בקשר אליך עולה לי צמד המילים
ממעמקים קראתיך

בשבילי הם אומרות הכל-את כל הסיפור כולו

ממעמקים קראתיך-שמה בחשכה -בעומק האינסופי שאיים להטביעני-בצמיגיות שאיימה להחניקני
ממעמקים קראתיך- וכנראה שמלאך טוב חשב עליי, שמע אותי וקירב אותי אליך

הדבר השני שאני חושבת עליו זה לומר תודה-אין הרבה אנשים בחיי שאני חייבת להם תודה
אבל את את אחת המתנות הגדולות והמשמעותיות של חיי

ממעמקים קראתיך צילה והאלה נענתה לקול קראתי ולגרוני הניחר-היבש והכואב
עם כמה כאב, צער ויגון באתי
כמה דמעות הזלתי ורעדתי ונפלתי ונשברתי ושוב ושוב ושוב
כמה פצעים ריפאנו
כמה שברים איחנו
כמה
ותמיד את שם-מביטה אוהבת -מקבלת אותי פשוט
מקבלת אותי בלי לשפוט
רואה בי את מה שאני לא רוצה לראות או מה שאני לא מסוגלת לראות בעצמי
ומזכירה לי
צעד אחרי צעד
לפעמים לאט עד כדיי עצירה
פסעת איתי בשביליי הפתלתלים המאיימים לקרוע אותי לגזרים ולשדוד את נשמתי
אוי וכמה שפחדתי (ועדיין לפעמים את יודעת:))אוי וכמה שרציתי לברוח
ולפעמים רק הקול החם שלך המבט הנקי שבך נסך בי כח להמשיך וללכת

ממעמקים קראתיך צילה וקיבלתי מתנה שלעד אוקיר ואומר איזה מזל טוב יש לי
כי אני יודעת שלא תמיד קל איתי
במקומות הקשים שלי הקורבניים,המפוייחים ,השורפים והמדממים אני נלחמת כמו חיה
אני שורטת ואני דוקרת ,אני מכה ואני צועקת
וגם כשבאתי אליך ככה מפורקת והרוסה שורה ורצוצה,הצלחת כמו קוסמת טובה להרגיע ללטף לחזק
וכל פעם הופתעתי לגלות איך אני בסוף יוצאת ממך מחוזקת-עם זיק בעניים ומחשבה רעננה

ממעמקים קראתיך ולא כי את אלוהים
אלא כי עזרת לי למצוא את האלוהים שבי
את מי שאני ומה שאני רוצה להיות
ואת הכח כן את הכח לממש,לחלום, לרצות, להשתוקק ,לייחל, לקיים

ממעמקים קראתיך-נפגשנו בחושך
יד ביד
האחת חמה ורכה השנייה קרה ורועדת וליווית אותי אל החוץ אל האור
יד ביד
האחת חזקה ובוטחת השנייה קטנה ומפוחדת
חצינו ימים, עברנו נהרות, טיפסנו על הרים וירדנו אל האגמים
טבלתי באגמים של פחד ושנאה ,של תסכול ואימה, קושי וסלידה
ומשם העפלתי למרומו של ההר ה" אני מספיק טובה" וזכיתי לראות כמה יפה המראה משם
ונדמה כי תמיד ראית את המראה הזה שמה בעיניי רוחך המופלאה

צילה היקרה
תודה לך לך מקרב לב (מהכי קרוב)
שעזרתי לי ככה למצוא את הבית הנטוש שלי- שכמעט ונשכח מהלב,
שמה שכנה נפשי העייפה
ומירקנו-ניקינו-האבקנו-ציחצחנו-כיסבנו-שטפנו-
זרקנו רהיטים ישנים-הסטנו את הוילונות למען יכנס אור-סידרנו -שאבנו
שתלנו פרחים בגינה והזרמנו מים לבאר

ולא ויתרת לי (ועליי)גם כשהייתי קשה ובלתי מפוצחת
היית שם רכה ואוהבת
מחזקת ומבינה-מעל ומעבר למילים
פשוטו כמשמעו-מעבר למילים
לא הלחצת-לא מיהרת אותי-נתת לי ללכת בדרך שלי-לגלות אותה ולצעוד בלי לחשוש

לימדת אותי כלים שהם יקרים כפז ובזכותך למדתי להאמין
שהחיים הם נס
שניסים ונפלאות אכן קיימים ושהקסם הוא בכל מקום
אין לי מילים להביע עד כמה אני מודה ואוהבת
אנחנו מכירות למעלה משבע שנים
אני חדשה היום ואת שם בכל חלק
לפעמים כשקשה נורא ולילה ואין לי למי להתקשר או לבוא-אני מדמיינת אותך
שיחה דימיונית בנינו-ומתעודדת
ועכשיו אני מדמיינת חיבוק חוצה אוקיינוסים אלייך צילה
שממעמקים קראתיך
אני אוהבת אותך
אפרת

זיסי

נ.ב. רציתי לכתוב על צלה "המטפלת "
לתאר את דרכי פעולתה,
להמליץ על טיפוליה המופלאים בכל פה...
יצא לי מכתב אהבה.
רק משום שזה מה שזה זה ,
כלומר, שבזה העניין כולו בעצם...
אהבה.

כמה נפלאה ההזדמנות לספר לעולם עלייך: על הנסים והנפלאות אשר חוללת.
להמליץ לכל מי שיקרא את המילים לעשות את הדרך אלייך.
אל הבקתה שבקצה הכפר, אל הקלחת הרותחת שלך, בה נבחשים מיטב החומרים שיש לעולם להציע:

הקמת אותי על רגלי,
זהו לא רק "ביטוי שגור אלא - מעשה של משש.
בידייך המרפאות עזרת לי, להתרומם על רגלי הושטת שתי ידיים לעברי, בשעה שהאמנתי ששום יד לא תוכל למשות אותי מהבור.
ידיים זעירות איתנות רכות רכות לא ויתרו עלי.
בעדינות וסבלנות אין קץ , לימדת אותי להקשיב לעצמי ומתוך כך, מחדש: לאכול, לדבר, ללכת,לתת משמעות לחיי ולי עצמי.יותר מכך, למדת אותי לשים לב לכנפיים נסתרות, שנשאו אותי (בסופו של דבר) הלאה אל חיי שלי.

כמו אם המלווה בהתרגשות ושמחה את התינוק שלה- מתוך ביטחון מלא בכוחותיו, ביכולתו אפשרת לי לצמוח, בלי לדחוף או למשוך – סמכת עלי והרגשתי.
לא נבהלת שהתפרקתי, בכיתי, צעקתי, גם לא כשבעטתי... ניגבת לי את הדמעות, חיבקת.
מתוך נחת שכזאת, עזרת לי לפתוח אין ספור חלונות בתודעתי שהייתה מוכה וחבולה,
להניח אבני פינה לנפשי הבוגרת, החופשית.
בכנות חדה כתער, בחוצפה "מכשפית" בלתי מתפשרת שכמעט תמיד מתלווה אליה צחוק רם,
העמדת לפני עוד ועוד מראות, לא נתת לי לחמוק ממראה דמותי במראות הצלולות המפתיעות :
לא שופטות אך לעולם לא משקרות .

המתנות שקיבלתי ממך (לפני כמעט 13 שנה) מלוות אותי תמיד, מוסיפות לכוחותיי וחוכמתי עוד ועוד כמעיין המתגבר...איך אוכל להודות לך?

אי שם בימים ההם טמנו זרע נקשרו הנפשות זו שלי וזו שלך העתידות לצאת יחד להרפתקאות רבות בארץ האפשר.אני אוספת אין ספור רגעי קסם ותדהמה לשמיכת אריג יפיפייה שזורה בחוט של דמעות, עטורת עיניי נשים עמוקות, צחוק תינוקות, חתונות, לידות, ומיתות, סיפורי חיים מעוררי השתהות ותימהון.
יחד אנו חולקות דרך לעיתים מקרוב לעיתים ממרחקים גדולים.
והדרך מלאה ניסים עד שהלב מחשב להישבר ומתקשה להאמין אבל הכל אמת והכל מכאן, נובע מתוך אותו שורש עמוק שחולקות אותו אישה לאחותה רועתה...
ואת תמיד שם, חלק בלתי נפרד מהרפתקאות חיי, יושבת ישיבה מזרחית עוצמת עיניים ועל פי רוב מזמרת.

אני אוהבת אותך מעל ומעבר.
זיסי

Gal

The Programmer

Some people say they were a mess before they healed.

I was NEVER a mess. In my mind, every person I knew, every concept or belief, was perfectly arranged, tagged with judgement, and placed in the corresponding category.
I managed to find order and logic where philosophers and scientists alike have failed. I was right. Always. And I took pride in it.
And then after some emotional dramas I realised that something was wrong. Certain things just didn't quite fit the grand theory. The obsessive compulsive nature tried to restore order in thoughts and instill some logic in feeling run amok. I became paralized by the storm I've created within.

And then came Tsila.

To say that her methods are unconventional would be the understatement of the year.
I've stepped out of my own shoes and saw things from a different perspective. I've changed my diet. I've dived to the depths of my unconcious. I've been kicked in the ass [metaphorically and otherwise].
An anarchist by conviction, she never ceased to challenge the orderly way in which I saw things.
As tempted as I was to resist, I could not. The flow of every session was such that I couldnt employ my elaborate pattern recognition techniques. She spoke in a language so foreign to me that I could not find the right category. A massive headache. And yet, so intriguing.
From the logics' point of view, she was such a wonderful debating adversary. Always so crazy, and yet so logical. This both appeased my sense of logic for its fall from grace, and also challanged me to find out her secret. How does she do it?
When healing was involved, I instictively trusted her. A trust that was reinforced by her attentive, caring nature. She was always present. And not once did she judge me. Through that experience came the understanding that the black & white way I see things is to my detriment.
She taught me to open up my mind and learn new things without judgment.
It was not ideas that she was trying to "sell". It was reviewing which of my ideals and perceptions are truly my choice. Of my choices, which is truely to my advantage.
Some of those I chose to keep. Some I have inverted. As I grow, it will continue to change and grow with me. I will always be grateful for this lesson.
Tsila taught me so much more. She is knowledgable in countless fields. Especially the nutty ones.
I suggest that you give her a try.
Be warned though, you are up for some serious ass kicking.

Tamar

I first met Tsila 10 years ago. Since than she helps me find my “safe harbor” over and over again. She helped me find myself through times I forgot there was any “me” inside. She was my compass in times of sickness and fear, times of confusion and sadness. She gave me a helping hand to find my inner strengths for healing. The most amazing thing is that she found new tolls and ways to get to me every time.
I spend thousands of hours with her, participated in workshops she held and know a lot of people she helped. Tsila knows how to bring change and healing to people by letting them find there vision in life and teaching them how to let go of the past, shame and guilt they are caring in side of them.
She knew where to let me find my way by my own, although it seems that there is no way ahead.
Tsila I’m proud to say is my Thacher, my helper, the place that reminds me how I am and where I want to be, she’s a prayer, she’s a mom, she’s that “wise woman” we all want to meet. I wish I could give her as a present to all the people I loved.
She has a unique way for getting to everyone. Each person will get the exact remedy he needs. She will find the way to your heart and will give you the power and tolls to fulfil your destiny.

Peter

Seven months ago a close friend recommended Tsila as a psychotherapist. Since then my life has changed dramatically for the better and I am continuingly growing and gaining inner strength. It was evident from the first session, that Tsila is no regular therapist. Her insights are always based on extreme sensitivity, wisdom and unique knowledge, I felt she has a great capacity to feel, contain and be empathic. From the second session onward I became aware to the fact that Tsila developed spiritual powers which are great and beautiful. Tsila`s spirituality is not a lofty airy spirituality, it is a spirituality that deals with the why’s and the how’s, thus, extremely practical and rigid at times.

Tsila is not my psychotherapist. She is my guide and mentor. She assists me in looking inward with precision and courage and mostly with love. She is patient, by saying this, I mean, she pays attention to details. But, probably most of all she is light, flexible and joyous.

In order, not to embarrass her too much I would like to add that it is quite apparent that Tsila lives in gratitude, has a close relationship with her higher self and with God/ Goddess/ All that is. That close relationship is crucial as it enables her to channel wisdom in an effective way, wisdom that, so it seems, even surprises her.

With great love, happiness and gratitude I write these words

Thank you

Peter